באופן טבעי בזוגיות "בחיים האמיתיים" אנחנו לא נמצאים זה לצד זו וזו לצד זה 24/7. לא פעם כתבתי על זה שבעיני הבסיס לזוגיות טובה היא חברות טובה, חברות טובה היא זו שנבנית מהיכרות מעמיקה זה עם זו ומכבוד הדדי ועניין. חלק מחברות טובה היא גם התמיכה שניתנת אחד לשניה ואחת לשני בעת הצורך. למה אני מתכוונת?

לדוגמא לכך שיש למי להתקשר כשהאוטו נתקע, יש למי להתקשר כאשר לקוחה מאחרת או הבוס לוקחת לשיחה לא נעימה, או כשאחד החברים מעצבן.

אחזור ואומר שחלק מהציפייה שלנו מהזוגיות היא שבן/ת הזוג יתמכו בנו, יתמכו זה אומר גם יקשיבו, יקשיב/ תקשיב זה גם אומר תהיה/יהיה פנוי/ה להכיל. לשמוע ולא רק להגיב.

הציפייה הזו היא מאד ראשונית, מגעה מהבטן הרכה שלנו, אם תרצו זה הילד/ה הקטן/נה שנמצא בתוכו/ה של כל אח/ת מאיתנו. זה שעשוה פרצוף נעלב כשאומרים לו לא ורץ ישר לאמא. במקום מסויים את הריצה לאמא החליפה כבוגרים הפניה לבן/ת הזוג. לא פעם אני שומעת מבני זוג בקליניקה את הבקשה: אני רוצה להרגיש שזה אני ואת/ה נגד העולם

זאת אומרת שאחרי שעמדתי בפקק שעות, או אפילו תוך כדי אני ארצה שתתעצבן איתי, כשאני לחוץ לקראת פגישה חשובה או יוצא מישיבה מעצבנת אני רוצה לחלוק את זה איתך.

ואז בשיא הסערה אתה מתקשר והיא לא זמינה, או שאת מתקשרת והוא עונה שהוא בדיוק באמצע. או יותר מזה, את מחכה עד הערב כדי שתשבו יחד ותוכלי לספר לו כמה נורא היה היום הדיון והוא מתקשר מהדרך לעדכן שחבר בדיוק ביקש שהוא יקפוץ אליו. מרגישים את האכזבה הזו לעיתים זה אפילו מין עלבון... לפעמים המחשבה הבאה היא "לא צריך, אני אסתדר לבד"

המחשבה השניה היא שברור שגם היא/הוא אנושיים וזה קורה. אבל אם זה קורה יותר מידי פעמים אז אנחנו בבעיה, אם אנחנו מחליטים שאנחנו נסתדר לבד זה

כאן מתחילה הבעיה, כי כל מהותה של הזוגיות היא ביכולת שלנו לפתח תלות הדדית זה בזו, כמילות השיר "ריקמה אנושית אחת חיה" הרקמה הזוגית בנויה מהיכולת של כל אחד להיחשף ולהישען על השניה ולהיפך. כאשר כל חד מחליט שהוא אי לא נוצר קשר, אין תנועה, היעדר תנועה הוא זמני כי נוצר ריחוק וככל שהריחוק גדל קשה לגשר מעליו....

לכן זה בסדר גמור אם חזרתי הביתה נסערת ולך היה כאב ראש או שנרדמת כי היה לך יום עמוס, אבל אם גם מחר לא תשאל אותי, או אם בסוף השבוע לא אפנה אליך ואבקש שתקשיב, אם אסיק מכך שאני אסתדר לבד -אני בעצם אפרום שורה מהריקמה שלנו, אבל אם אחזור ואנסה, אולי אפילו אומר בדיוק למה אני זקוקה, ואתן לך את הזמן לתת לי מענה, אז אני בעצם מחזקת ומוסיפה עוד צבע לריקמה שלנו.

איך אתם מקשיבים זה לזו? אתם ערים לצורך הזה שלכם?

קרן חדד-טאוב יועצת זוגיות ופסיכותרפיסטית

היה לכם מעניין לקרוא מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג, את החברים שלכם זה בטח גם ישמח-שתפו.